מישורי הקיום (נספח סל״ש-ג)
הקוסמוס מלא במספר עצום של עולמות וממדי מציאות חלופיים, הנקראים מישורי הקיום. הוא כולל את כל העולמות בהם שה״מים מריצים הרפתקאות, כולם בתוך התחום השגרתי-משהו של המישור החומרי. מעבר למישור זה יש תחומים של חומר ואנרגית יסודות גולמיים, ממלכות מחשבה ורעיונות טהורים, מישורי בית של שדים ומלאכים ואזורי השליטה של האלים.
לחשים וחפצי קסם מסויימים יכולים לשאוב אנרגיה ממישורים אלו, לזמן את היצורים החיים שם או לתקשר איתם ולאפשר להרפתקנים לנוע לשם. ככל שהדמות שלך מתקדמת לדרגות גבוהות יותר ואוגרת כוח, אתה עשוי להיות מסוגל ללכת ברחובות עשוים אש מוצקה או לבחון את התעוזה שלך בשדה קרב בו הנופלים קמים לתחייה בכל שחר.
המישור החומרי
המישור החומרי הוא נקודת החיבור בה הכוחות הרעיוניים והיסודות שמגדירים את המישורים האחרים מתנגשים לערבוביה של חיי תמותה וחומר שגרתי. כל עולמות המשחק הפנטסטיים קיימים בתוך המישור החומרי, מה שהופך אותו לנקודת המוצא עבור רוב המערכות וההרפתקאות. שאר הרב-יקום מוגדר ביחס למישור החומרי.
עולמות המישור החומרי מגוונים עד בלי קץ, מכיוון שהם משקפים את הדמיון היצירתי של השה״מים שיצרו בהם את המשחקים שלהם, כמו גם של השחקנים שגיבוריהם יוצאים שם להרפתקות. הם כוללים כוכבי לכת מדבריים חשוכי קסם ועולמות מים המנוקדים באיים, עולמות בהם הקסם משלב טכנולוגיה מתקדמת ואחרים הלכודים בתקופת אבן אינסופית, עולמות בהם האלים הולכים על פני האדמה ומקומות שהם נטשו.
מעבר לחומרי
מעבר למישור החומרי, מישורי הקיום השונים הם ממלכות אגדות ומסתורין. אלו לא רק עולמות אחרים, אלא מצבי קיום שונים, שנוצרו ונשלטים על ידי עקרונות רוחניים ויסודות מופשטים מהעולם הרגיל.
מעבר בין מישורים
כאשר הרפתקנים מבקרים במישורי קיום אחרים, הם יוצאים למסע אגדי מעבר לגבולות הקיום לתוך יעד מיתולוגי בו הם שואפים להשיג את המטרות שלהם. מסע כזה הוא החומר ממנו עשויות אגדות. שיטוט אמיץ בממלכת המתים, חיפוש אחר המשרתים השמימיים של אל כלשהו או התמקחות עם אפריט בעירו שלו, יכולים להיות הנושאים של שירים וסיפורים למשך שנים רבות.
מעבר אל המישורים שמעבר למישור החומר יכול להתבצע בשתי דרכים: על ידי הטלת לחש או באמצעות שער מישורי.
לחשים. מספר לחשים מאפשרים גישה ישירה או עקיפה למישורי קיום אחרים. מעבר מישור ושער יכולים להעביר הרפתקנים ישירות לכל מישור קיום אחר, בדרגות דיוק שונות. אתריות מאפשר להרפתקנים להיכנס למישור האתרי ולנוע משם לכל מישור שנוגע בו, כגון מישורי היסודות. והלחש הקרנה אסטרלית מאפשר להרפתקנים להקרין את עצמם לתוך המישור האסטרלי ולנוע למישורים החיצוניים.
שערים. שער הוא מונח כללי לחיבור בין-מישורי נייח המקשר מיקום מסוים במישור אחד למיקום מסוים במישור אחר. חלק מהשערים הם כמו פתחים, חלונות שקופים, או מסדרון מעורפל, והליכה פשוטה דרכם מאפשרת מעבר בין מישורי. אחרים הם מיקומים – מעגלי אבנים עומדות, מגדלים עצומים, ספינות מפרש, או אפילו ערים שלמות – הקיימים במישורים מרובים בבת אחת או מהבהבים ממישור אחד למשנהו. חלקם מערבולות המחברות בדרך כלל מישור יסוד עם מיקום דומה מאוד במישור החומרי, למשל לב הר געש (המוביל אל מישור האש) או מעמקי האוקיינוס (אל מישור המים).
מישורי מעבר
המישור האתרי והמישור האסטרלי נקראים מישורי מעבר. הם בעיקר אזורים חסרי מאפיינים המשמשים בעיקר כדרכים לנוע ממישור אחד למשנהו. לחשים כגון אתריות והקרנה אסטרלית מאפשרים לדמויות להיכנס למישורים אלה ולעבור דרכם למישורים שמעבר להם.
המישור האתרי הוא ממד מטושטש ומעורפל, המתואר לעתים כאוקיינוס גדול. החוף שלו, הנקרא האתרי הגבולי, חופף למישור החומרי ולמישורים הפנימיים, כך שלכל מיקום במישורים אלו יש מיקום מקביל במישור האתרי. יצורים מסוימים יכולים לראות לתוך המישור אתרי, והלחשים ראיית הנעלם וראיית אמת מעניקים יכולת זאת. השפעות קסומות מסוימות חודרות גם כן מן המישור החומרי לתוך האתרי הגבולי, במיוחד השפעות המשתמשות באנרגית כוח קסום למשל כלוב כוח וקיר כוח. עומק המישור, האתרי העמוק, הוא אזור ערפילים מסתחררים וערפל צבעוני.
המישור האסטרלי הוא תחום המחשבה והחלום, בו המבקרים נעים כנשמות חסרות גוף כדי להגיע אל המישורים השמימיים והשטניים. זהו ים גדול וכסוף, זהה מעל ומתחת, המכיל פיסות מסתחררות של פסים לבנים ואפורים בין קרני אור הדומות לכוכבים רחוקים. מערבולות לא יציבות של צבעים מהבהבות באוויר כמו מטבעות מסתחררים. מדי פעם ניתן למצוא פה רסיסי חומר מוצק, אבל רוב המישור האסטרלי הוא מרחב פתוח אינסופי.
המישורים הפנימיים
המישורים הפנימיים מקיפים ועוטפים את המישור החומרי ואת ההדים שלו, ומספקים את חומר היסוד הגולמי ממנו כל העולמות עשויים. ארבעת מישורי היסודות – אוויר, אדמה, אש ומים – יוצרים טבעת סביב המישור החומרי, התלויה בתוך התוהו היסודי המסתחרר.
בשוליים הפנימיים ביותר שלהם, בהם הם קרובים ביותר למישור החומרי (בצורה עקרונית גם אם לא במובן הגיאוגרפי המילולי), ארבעת מישורי היסודות דומים לעולם במישור החומרי. ארבעת היסודות מתערבבים זה בזה כפי שהם עושים במישור החומרי, ויוצרים אדמה, ים ושמים. לעומת זאת, הרחק מהמישור החומרי, מישורי היסודות הם שונים ועוינים. כאן, היסודות קיימים בצורתם הטהורה ביותר – שטחים גדולים של אדמה מוצקה, אש יוקדת, מים צלולים ואוויר לא מזוהם. אזורים אלה לא נחקרו, ולכן כאשר מדברים על מישור האש, לדוגמה, מדובר בדרך כלל רק באזור הגבול. במרחבים הרחוקים ביותר של המישורים הפנימיים, היסודות הטהורים מתמוססים ומתערבלים יחד לתוך מערבולת אינסופית של אנרגיות מתנגדות וחומרים מתנגשים, תוהו היסודות.
המישורים החיצוניים
אם המישורים הפנימיים הם חומר גלם ואנרגיה המרכיבים את הרב-יקום, המישורים החיצוניים הם הכיוון, המחשבה והמטרה של בנייה זו. מכיוון שכך, חוקרים רבים מתייחסים למישורים החיצוניים בתור מישורים קדושים, רוחניים או אלוהיים, בגלל שהמישורים החיצוניים ידועים בעיקר בתור בתיהם של האלים.
כאשר דנים בכל מה שקשור לאלים, השפה בה נעשה שימוש חייבת להיות מטפורית ביותר. בתיהם בפועל הם לא ממש "מקומות" כלל, הם ממשים את הרעיון שהמישורים החיצוניים הם תחומי המחשבה והרוח. כמו במישורי היסודיות, אפשר לדמיין את החלק הנתפס של המישורים החיצוניים כמעין אזור גבול, בעוד שאזורים רוחניים נרחבים חורגים מעבר ליכולת חישה רגילה.
אפילו באותם אזורים נתפסים, המראה יכול להיות מטעה. בשלב הראשון, רוב המישורים החיצוניים נראים מוכרים ומסבירי פנים למי שבא מהמישור החומרי. אבל הנוף יכול להשתנות בקלות לפי גחמותיהם של הכוחות החזקים שחיים במישורים החיצוניים. רצונותיהם של הכוחות האדירים השוכנים במישורים אלה יכולים לעצב אותם מחדש, כך שלמעשה הם מוחקים את הקיום עצמו ובונים אותו מחדש כדי שיוכל למלא טוב יותר את צרכיהם.
מרחק הוא מושג כמעט חסר משמעות במישורים החיצוניים. האזורים הנתפסים של המישורים נראים לעתים קרובות די קטנים, אבל הם יכולים גם להמתח אל מה שנראה כמו אינסוף. ניתן לצאת לסיור מודרך בתשעת מדורי הגיהינום, מהשכבה הראשונה ועד התשיעית, ביום אחד – אם כוחות הגיהנום רוצים בכך. או שזה יכול לקחת שבועות למסיירים במסע מפרך על פני שכבה אחת.
המישורים החיצוניים הידועים ביותר הם קבוצה של ששה עשר מישורים התואמים את שמונה הנטיות (למעט נייטרלי) ואת גוני ההבחנה ביניהם.
המישורים החיצוניים
המישורים עם מרכיב טוב בטבעם נקראים המישורים העליונים. יצורים שמימיים כמו מלאכים ופגאסוסים שוכנים במישורים העליונים. מישורים עם רכיב כלשהו של רוע הם המישורים התחתונים. בני-תופת כגון שדים ושטנים מתגוררים במישורים התחתונים. נטיית המישור היא המהות שלו, ודמות אשר הנטייה שלה אינה תואמת את המישור חווה תחושה עמוקה של חוסר הרמוניה שם. למשל, כאשר יצור טוב מבקר בשדות אליסיום (מישור עליון נייטרלי טוב), הוא מרגיש שהוא מתואם עם המישור, אבל יצור מרושע מרגיש חוסר סנכרון ויותר מאי נוחות קלה.
תתי-מישורים
תתי-מישורים הם מרחבים חוץ מימדיים קטנים עם כללים ייחודיים משלהם. הם פיסות מציאות שלא מתאימות בכל מקום אחר. תתי-מישורים נוצרים על ידי מגוון אמצעים. חלקם נוצרים על ידי לחשים, כגון תת-מישור, או על ידי רצונו של אל חזק או כוח אחר. הם עשויים להתקיים באופן טבעי, כקפל במציאות הקיימת אשר נצבט החוצה משאר הרב-יקום, או כיקום צעיר הגדל וצובר כוח. ניתן לעבור לתת-מישור נתון בנקודה אחת בה הוא נוגע במישור אחר. תיאורטית, הלחש מעבר מישור יכול גם להעביר יצורים לתת-מישור, אבל מציאת התדר הנכון הנדרש למזלג הכוונון היא משימה מאוד קשה. הלחש שער אמין יותר, בהנחה שמטיל הלחש יודע על תת-המישור.